טופס יצירת קשר

מתעניינים? מלאו פרטים ונציג ייצור עמכם קשר

מתעניין ב:

תזינו את הקוד: captcha

Contact

יפן זקוקה לכוח אדם איכותי – ומוכנה לשלם על כך

יפן זקוקה לכוח אדם איכותי – ומוכנה לשלם על כך

יפן מתמודד עם אתגר של זליגת כוח האדם איכותי ולכן כדי להתמודד עם התחרות הגלובלית, היא צריכה לנקוט מספר צעדים חשובים. ורד פרבר, מומחית עסקית ליפן, מסבירה.

 

ורד פרבר

 

עד כמה שהדבר יישמע מפתיע, נראה כי רמת השכר הממוצעת ביפן נמוכה יותר ממרבית שכנותיה במדינות אסיה, דוגמת קוריאה וטאיוואן,  ולכך יש השלכות משמעותיות. אמנם קיימים תחומים בהם רמת השכר גבוהה יותר אך באופן כללי  המדינה סובלת כיום מזליגת כוח אדם איכותי. הערכה זו הושמעה לאחרונה מפי מרק בוראג’ (Marc Burrage), מנהל פעילות יפן בחברת הגיוס הבינלאומית הייס (Hays) ומקבלת גם חיזוק מצד גופי מחקר שונים.

 

הפורום העולמי הכלכלי למשל מצביע על כך  שיפן צנחה מהמקום השישי בדירוג למקום שמיני בדוח האחרון על תחרותיות גלובלית שהכין הפורום. במקביל, המדד הגלובלי של הפורום ממקם את יפן נמוך מאוד, במקום ה- 77 מתוך 138 מדינות, במידת האטרקטיביות שלה למשיכת כוח אדם איכותי ממדינות אחרות וכמובן ביכולת להסתגל לקשיי קליטה במדינה זרה עם שפה שונה, מערכת חינוך אחרת וכדומה. אם לא די בכך,  הרי שהאוכלוסייה המצטמצמת ביפן לקראת  שינוי דמוגרפי דרמטי. חסרים הכישורים שנחוצים לה. על פי דוח השקעה ביפן של ג’תרו  (Jetro) לשנת 2016, כמעט 70 אחוז מהחברות הזרות ביפן אומרות שקשה להם לגייס  עובדים איכותיים. הנושא הפך למכשול העיקרי לעסקים זרים ביפן.

 

אולם אין בכך לומר כי מציאות זו מלמדת כי כדי להישאר מעצמה כלכלית עולמית, יפן חייבת לנקוט במספר צעדים מיידים כדי להביא לשינוי.

 

  1. להתייחס לתהליכי הכשרת עובדים כהשקעה, לא עלות

 

המחסור בכוח אדם בעל מיומנויות גבוהות חמור במיוחד בתחומים הקשורים לתמורות שעוברות על העולם אשר זכו לכינוי “המהפיכה הרביעית”. על פי פרופ’ קלאוס שוואב, מייסד ויו”ר הפורום הכלכלי העולמי שטבע את המושג, אנו חווים כיום מעבר לשלב בו המערכות הטכנולוגיות, הדיגיטליות ואפילו הביולוגיות מתחברות זו לזו ונוצרים יישומים חדשניים בעלי השפעות משמעותיות על חיינו . לאור זאת, עולה הדרישה לתפקידים כמו מדעני נתונים, אנליסטים , מהנדסי רכב, אינטליגנציה מלאכותית. היות וחלק מהכישורים הללו לא היו קיימים קודם, ההיצע נדיר והכשרת בעלי המקצוע מהווה אתגר גורלי.

 

המדינה כבר עכשיו סובלת ממחסור עובדים חמור. מנתוני  משרד הכלכלה, מסחר ותעשייה היפני עולה כי היום חסרים 170,000 עובדי טכנולוגיה ומידע, המספר צפוי לגדול פי ארבע ל- 790,000 אנשים עד שנת 2030.

 

בוראג’ מציע להתייחס להשקעה בכישרון ולא לראות זאת כעלות. בעזרת משחק חשיבה פשוט, הוא ביקש לחשוב על העלות של החלפת מנהל בכיר: במקרים נדירים בלבד, העלות הקשורה לזמן בו אין מי שממלא התפקיד, חיפוש והצבת אדם למילוי התפקיד עולה על תוספת שכר. אם אנשים מרגישים שמשקיעים בהם, הם מרגישים שמתייחסים אליהם בצורה הוגנת ומתגמלת ובסופו של דבר, הם רוצים להישאר בארגון.

 

 

  1. לדאוג לקריירות מאתגרות המבוססות ביצועים

יפן הצליחה לאורך השנים לרכוש מוניטין בתרבות העבודה שלה. אך בעוד שמסורתית יש לכך יתרונות משמעותיים, כגון שימור עובדים או בניה ומינוף יעיל של ידע ספציפי לחברה, לשיטה זו יש חסרונות בעולם המתאפיין בתחרות גלובלית חזקה.

 

עובדים מצטיינים ביפן מתחילים לראות בהערכה מבוססת ותק, כשיטה לא הוגנת. היות ושיטות המבוססות על ותק תלויות בשיטות שכר עקביות, להרבה חברות יפניות קשה מאוד לשלם לצעירים מצטיינים משכורות גבוהות שהם יכולים לקבל בחו”ל. בעולם גלובלי חשוב להחזיק את האנשים הנכונים עם הכישורים הנכונים במקום הנכון. לטובת מטרה זו, יש לתגמל את העובדים באמצעות הערכה המבוססת ביצועים וקריירות המבוססות על שלטון המצוינות.

 

  1. תגמול ביצועים

 

המציאות הגלובלית מכתיבה שינויים בנורמות ואמונות שהיו הקוד הגנטי של יפן. אחת האמונות המושרשות ביותר באתוס היפני היה שעובדים ביפן הם בראש ובראשונה נאמנים לחברה בה הם עובדים וכי בשונה מרב המקומות בעולם, המשכורת אינה הגורם החשוב ביותר.

 

אולם, סימנים מצביעים על כך שלך שינוי בתפיסה זו והכסף הופך במהרה למניע המרכזי גם עבור עובדים בארץ השמש העולה. כיום, צעירים רבים בוחנים בראש ובראשונה את היבט השכר בשיעורים הולכים וגדלים.

כך,  כאשר יותר אנשים רואים בכסף כמניע מרכזי, נוצרת סכנה גוברת של ניתוק בין מעסיקים ועובדים ובסופו של דבר, העדר התחייבות ותחלופה גוברת. רמות שכר נמוכות יותר בעבודות עם טאלנטים בתפקידי ניהול בכיר , משפיעים על יכולת החברה לשמר את העובדים החשובים הללו: אנשים המחזיקים בתפקידים אלה הופכים לעיתים קרובות לניידים וחברות אחרות יחזרו אחריהם. עובדה זו מהווה סיכון לא רק עבור החברות, אלא גם עבור יפן כולה.

 

  1. ליישר קו בין משכורות ביפן לסטנדרטים הגלובליים

 

במהפכה התעשייתית הרביעית, יפן נמצאת בסכנה אשר תגרום לה להפסיד בתחרות הגלובלית בטאלנטים במידה והעובדים ימשיכו להיות תלויים בממשלה לשם נקיטת פעולות נוספות. על מנת להיכנס לעמדת ניצחון, כמו בכל תחרות, מהירות היא המפתח ועל עסקים לקחת פיקוד ולפעול כגון שכר שווה לעבודה שווה וליישר קו בין המשכורות ביפן והסטנדרט הגלובלי על מנת לשמור על התחרותיות הגלובאלית. יפן עוברת תהליך – בעיקר בהנהגתו של ראש הממשלה אבה – של פתיחות גבוהה יותר לתהליכים גלובליים וללמוד כיצד למכור וליצור קשרים טובים יותר עם חברות זרות. יפנים רבים עדיין אינם דוברי אנגלית ברמה נאותה וחוששים מדימוי שלילי שידבק בהם אם יעבדו בחברה זרה. במקביל יש להקל על השתלבותם של עובדים ממדינות שונות בשוק היפני לא רק בהיבטים של משכורת אלא ביצירת תנאים טובים יותר.

 

לסיכום, ניתן לראות קווי דימיון ברורים בין המציאות ביפן  לבין תהליכים של זליגת עובדים איכותיים בשוק העבודה הישראלי במיוחד למצוקת מהנדסים. עובדה זו כמובן מובילה לתחרות בגיוס עובדים הן בישראל והן ביפן. החשיבות של גיוס טאלנט לארגון, לשמר אותו כדי שיישאר לאורך זמן, חשובה למעסיק ולהצלחת החברה. התוצאה של מצוקת מהנדסים ובטאנלטים היא תחרות בהון האנושי של הארגון. לאור זאת, מדינות דוגמת יפן, ישראל ואחרות חייבות להגדיל את ההשקעה בהכשרת עובדים ושימורם לאורך זמן כתנאי להצלחה בשוק העולמי.

 

הכותבת נחשבת למומחית מובילה בעסקים עם יפן, עם למעלה מ – 20 שנות עבודה עם השוק היפני ומשמשת כמנכ”לית המכון לאסיה, המתמחה בייעוץ וליווי עסקי ליפן.