טופס יצירת קשר

מתעניינים? מלאו פרטים ונציג ייצור עמכם קשר

מתעניין ב:

תזינו את הקוד: captcha

Contact

למה חשוב לדבר תאית בישראל?

למה חשוב לדבר תאית בישראל?

כאשר מסתכלים על מצבו של ענף החקלאות הישראלי, קשה שלא לבחון את השפעתו של המצב הביטחוני על ענף זה ולהתעלם מהקשר התאילנדי. אם כן, מהו אותו קשר תאילנדי? כיצד הוא מושפע מהמצב הביטחוני ולמה כדאי ללמוד תאית?

תאילנד (סיאם לשעבר) הינה ממלכה חוקתית שממוקמת בדרום מזרח היבשת האסייתית ובה, נכון לסוף 2011, 68.2 מיליון תושבים. 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 4% מוסלמים ו1% נוצרים. אך למעשה, כיום, רבים מהתושבים מעורבים כך שבלתי אפשרי להגדירם באחוזים באופן מדויק. מבחינת שטח, כמחצית משטחה של תאילנד מכוסה יערות אשר רובם יערות טרופיים שערכם המסחרי רב מאחר והם משמשים לבניית אניות ולתעשיית הרהיטים. המטבע המקומי הינו באט ועיר הבירה שמהווה את המרכז הממשלתי, הכלכלי –מסחרי והתרבותי זו בנגקוק.

בנגקוק אשר בה ובערי הלוויין שלה מתגוררים כ 12 מיליון איש, היא אחת הערים הגדולות בעולם. מעמדה של בנגקוק כמרכז סחר דומיננטי במזרח הרחוק, היותה יעד אטרקטיבי בענף התיירות וכוח המשיכה שלה מבחינה תעסוקתית גרמו לפיתוח מואץ ולא מבוקר ובשל כך, לצפיפות ולזיהום אוויר חמורים ביותר. אך עם כל זאת, תאילנד, היא כיום אחת הכלכלות המשגשגות ביותר ביבשת האסייתית ולמעלה מ 40% מהמועסקים מתפרנסים עדיין מענפי החקלאות. תאילנד היא אחת מיצרניות האורז המובילות והגדולות בעולם וחלק ניכר מהתוצר החקלאי מיועד ליצוא. בענף זה ניתן למצוא בנוסף גם את התירס וביערות הצפון את מטעי עץ הקאוצ’וק.

בתאילנד, היכן שמדברים תאית ולא תאילנדית (טעות שכיחה השגורה בפינו), ניתן למצוא מספר רב של ניבים = בצפון מזרח תאילנד נפוצה שפת “פאסה איסן” והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון מערב המדינה נפוצה שפה אחרת הקרויה בשם “פאסה צ’יאנג-מאי” שהיא ניב של השפה התאית. לעומת זאת, חשוב לציין כי השפה הרשמית ומכאן, שגם הנפוצה ביותר, היא השפה התאית המרכזית. התאית, בדומה לסינית, היא שפה טונאלית. כלומר, שמשמעות המילה תקבע  לא רק על סמך העיצורים והתנועות אלא גם על פי הגובה ומתאר הטון.

הקשר הישראלי

הפעם הראשונה שתאילנד וישראל קשרו ביניהם קשרים דיפלומטיים הייתה ב-1954 וב-1957 נפתחה שגרירות ישראלית לראשונה בבנגקוק.  כמו כן, בשנות ה 80 וה- 90 הקימה תאילנד נציגות כלכלית בתל אביב ובחיפה. בנוסף, ב 1996 הוקמה שגרירות תאילנד בישראל ושנה לאחר מכן גם משרד קשר לעובדים הזרים מתאילנד בישראל.

אם בעובדים הזרים התאילנדים ובקשר הישראלי עסקינן אז על פי  פרופ’ אריק כהן מאוניברסיטת בר אילן – “סגירת הגבול בין ישראל לבין השטחים בעקבות מעשי טרור בתחומי ישראל – הסבו שיבושים חמורים למשק הישראלי , ובייחוד באותם הענפים בהם הועסקו מספר ניכר של עובדים פלשתינאים : הבנייה והחקלאות”.  ענף החקלאות בישראל הוא בין  הענפים הבולטים שבו מועסקים בעיקר עובדים זרים. זאת משום  שהישראליים אינם מוכנים לעבוד בחקלאות, וזאת למרות שפרנסתם של מרבית החקלאים בישראל תלויה בעובדים זרים. בשל העובדה שהמצב הביטחוני הגביר את החשש אל מול העסקת העובדים הפלסטינאים, נוצר צורך בהעסקת עובדים ממדינה אחרת. מכך שבישראל בכלל ובענף החקלאות בפרט מרביתם תאילנדים. מסיבה זו קבע משרד החקלאות לפני שנים אחדות שעל מנת לענות על צורכי החקלאים יידרשו 35 אלף עובדים תאילנדים. כתוצאה מכך, כוחם של מהגרי העבודה התאילנדים התחזק משמעותית אל מול מעסיקיהם בשנה האחרונה ורבים רבים מהם מבררים את זכויותיהם, ותובעים את מעסיקיהם, בין השאר באמצעות עורכי דין פרטיים.
אי לכך שהצורך והחשיבות של ידיעת השפה התאית בקרב החקלאים המעסיקים צוברת תאוצה ובשנים האחרונות ניתן לראות ביקוש גדל ללימודי תאית בארץ בכלל ובקרב החקלאים בארץ בפרט.
אם כן, ניתן ללמוד תאית בבתי ספר לשפות מועטים, אך במכון לאסיה, לדוגמא, שנחשב לבית הספר המוביל לשפות אסייתיות, ניתן לראות שפותחים יותר ויותר קורסים  ללימוד השפה התאית.   אם כן, כשהמצב הביטחוני דוחף לעובדים זרים, ברובם תאילנדים, קשה שלא להבין מה עומד מאחורי החלטתו של החקלאי ללמוד תאית.